סיפור על קפה, מורשת וארומה אנושית :
נעה נכנסה אלי לחדר באנרגיות הגבוהות המאפיינות אותה ,"תגיד שאלה " .
"למה אתה קורא לסיפורים האישיים שאתה מלקט קפסולות" ?חשבתי על התשובה מהירה ומתומצתת שאני יכול לתת לה , Noa Gorenהיא אמנית מדהימה, שאני יכול לתקשר איתה במונחים ויזואליים.
"כי זה כמו קפסולות למכונת קפה" אמרתי … ראיתי את המבט המופתע מתפשט על פניה … ( מספרי סיפורים אוהבים את המבט הזה ) "תסביר לי בקשה" בקשה.
כמו בקפסולת קפה, אנו יודעים שיש בפנים ריח וטעם איכותיים אבל הוא לכוד סגור ונעול בתוך הקפסולה משתוקק לפרוץ החוצה ו"לשמח לבב אנוש " כך גם אם הסיפורים של דור ההורים שלנו נעולים וחתומים בשתיקה בת עשרות שנים ובאמונה שגויה של: "את מי זה כבר מעניין " ו"אין לי סיפור ", הם שומרים בתוכם כמו בקפסולה את הריחות והטעמים של מסע חייהם צריך לבוא משהו כמוני, שיבוא לנקב בעדינות את המכסה … ובמקום מים, ישאל שאלות ברגשיות וימצה את הארומה האנושית . עכשיו הסיפור כבר בחוץ הטעם והריח משוחרררים זמין לנכדים ולנינים ואם לא היום בודאי מחר או בעוד שנתיים יהיה משהו שירצה ללגום מהקפה המשובח הזה והוא יעורר בו /בה השראה .
ראיתי חיוך גדול מתפרש על פניה של נעה החיוך הזה תמיד מזמן רעיון יצירתי חדש "אתה יודע" ?! שאלה, אבקת הקפה היא מצע מעולה לגידול צמחים ( מעולם לא שמעתי על כך קודם ) מתוך הסיפור שדלית יכול לצמוח משהוא חדש ורענן, שרק מתבסס על מצע הגידול של הקפה /סיפור כמו סיפור שנולד מתוך סיפור" הוסיפה .
באותו רגע נזכרתי במתנה של איריס שהעניקה לכל משתתפי סיפורים פשוטים: שקית קטנה של זרעי חיטה שאספה בשדות ליד ביתה ועליו הוצמדה פתקה צבעונית שהביאה ציטוט מפי רוברט לואיס סטיבנסון "אל תשפוט את היום שעבר על פי היבול שאספת אלא על פי הזרעים שזרעת"
חייכתי בהוקרה לנעה ומהרתי למטבח אספתי במהירות קפה משובח מהמקינטה וזרעתי את זרעי החיטה בקפה.
סקפטי ומסוקרן כשרק עוצמת הרעיון הניעה אותי לפעול מיד ….סיפור אישי כמו קפה שנמזג, יכול לתת חיים ליבול חדש …שלושה שבועות לאחר מכן הנצה לה החיטה בשדות הקפה שעל עדן חלוני
