משפחה משפחה משפחה
החברים מתבקשים לחדר האוכל
סיפור על ילד מתוק ובונבוניירת ענק
ידידו הנאמן ביותר של הכלב
לב גדול גדול גדול
מתאהבת במספר הסיפורים יפה התואר
הסקופ הראשון שלי
הבילתי נשכח
באש ובמים עם דרורי
עראפאת
אני ודודי
אורי
יהונתן
ארבל
מוריאל
קצת הסטוריה ילדים, קצת הסטוריה
פרשת משפט שרון נגד הטיים: רונן ברגמן מספר על דודו הלוי
מי היה אבו ג'ילדה ?
יוסי מלמן מראיין את דודו ספטמבר 2019
סברא ושתילה דיון בכנסת
אף אחד לא זוכר – אמנון ורשבסקי
סיפור על נודניקים ממדרגה ראשונה
יוסי עוזרד כותב :
לפני יותר משלוש שנים, כשהסתיימה כתיבתו של ספרי ״גשר הדודות״ שאלה אותי העורכת המקסימה שלי תמר ביאליק: ״נו מה עכשיו.. על מה הספר הבא?״
״על נמרים״ השבתי ללא היסוס. על פי הבעת פנייה הבחנתי שתמר אינה מבינה על מה אני מדבר. "היו בישראל חמישים ושישה נמרים." הוספתי, "רוב אזרחי ישראל לא יודעים על פועלם, דבר כמעט לא נכתב על כך. חמישים ושישה אזרחים, קציני מילואים, נענו לבקשה של שר הביטחון משה דיין והתנדבו לשרת שלושה חודשי מילואים במעוזי התעלה בתקופה הקשה ביותר. אזרחים שלקחו על עצמם ומשפחתם סיכון אישי מטורף. חלקם של הנמרים נהרג, רבים נפצעו. אותם מתנדבים בחרו מרצונם לשרת בתופת ללא תמורה, רק משיקולים של עזרה למדינה במצוקה. מלחמת ההתשה נשכחה וגם אותם הנמרים."
ואכן יצאתי לחפש את אותם הנמרים (נמ"רים היה כינוי גנאי שנולד מראשי התיבות: נודניקים ממדרגה ראשונה וזאת משום שאותם הקצינים הרבו בדרישות לפיקוד הגבוה). נפגשתי עם רבים מהם והגעתי למסקנה שהגיבורים אמיתיים של אותה מלחמה ארורה היו חיילים פשוטים שנשלחו לתעלה בלי לדעת דבר על התופת והאש בתעלה. נזכרתי באותם נערים בני התשע עשרה שנאלצו להיות מדי יום תחת מטר של אלפי פגזים, פשיטות וירי וכל זה רחוק מאות קילומטרים מתל אביב.
השרות במעוזים היה בלתי נסבל, תנאי שדה ללא מקלחת, מזון ירוד וכמעט ללא אפשרות לצאת הביתה מפאת הסכנה בצירי הגישה המופצצים. לעיתים חיילים לא יצאו לחופשה הביתה יותר משלושה חודשים. מצבם הנפשי של החיילים הלא קרביים היה הגרוע ביותר, אותם נהגים, חימושניקים, קשרים ומשגיחי כשרות היו מנותקים חברתית במעוז. אף אחד לא הכין אותם לצפוי להם.
ובמקום אחר, רחוק מישראל, בשיאה של מלחמת ההתשה, ב 20 ליולי 1969 מתרחש אחד האירועים החשובים ביותר בהיסטוריה האנושית – האדם הראשון נוחת על הירח. "ירח מעל סואץ" הוא סיפור של תקופה שמעטים זוכרים אך השפעתה מהדהדת עד היום. הספר מגולל את הווי החיים במחילות, את הייאוש והתקווה ומתכתב עם המציאות הנוכחית. המשורר חיים גורי תיאר זאת במשפט אחד מצמרר: "תל אביב מוארת והתעלה בוערת"