סיפור אופטימי ליום השואה מאת וילי טסלר
82078
… נשמע קולו של הקצין הגרמני.
מיהרתי להתייצב מולו .
" היום אתה הולך לבאוהוף" הכריז ושלף אותי משורת סוללי הכבישים
ליציאה משורה תמיד יש משמעות …חשבתי ופחד ותקווה התערבבו בי .
כשהגעתי לאתר הבניה העצום זיהיתי את פניו של פיטר הופמן קצין נאצי ממוצא יוגוסלבי שהכרתי בעבר .
כחודשים קודם לכן באתר סלילת הכביש נקראתי להתייצב בפני הקצין פיטר הופמן
"בן כמה אתה" שאל
"אני בן שמונה עשרה" עניתי ללא כל היסוס
"אל תשקר לי" הרעים קולו .
"שש עשרה" מלמלתי
"אל תפחד תגיד לי את גילך האמיתי לא יאונה לך כל רע"
"שלוש עשרה וחצי" לחשתי ועיני מושפלות..
הוא שלף מכיסו תמונה קטנה בשחור לבן שאל
" אני מי אתה רואה בתמונה ?"
אותי …. עניתי בתדהמה
"לא … זהו בני .. בדיוק בגילך ודומה לך מאד "
אתה רעב ? ובלי להמתין לתשובה נכנס לצריפו וחזר עם סנדוויץ'
במשך החודש הבא הפכתי להיות מחסנאי ויד ימינו של פיטר, מוגן מצינת החורף שבחוץ.
למדתי כי פיטר הופמן בעל שם גרמני כל כך הוא אדריכל יוגוסלבי בן 35 שאביו היגר מגרמניה והוא נקרא להתגייס.
לא היו לו הרבה דברים טובים להגיד על גרמניה ותמיד השתמש בביטוי "פרפלוחטה דויטשלנד"
על שלקחה אותו למלחמה לא לו .
יום אחד פיטר נעלם ואני חזרתי לסלול כבישים ….
ואז הגיע אותו בוקר בבואהוף כשפגשתי שוב את פיטר שכאדריכל הועבר לפקח על אתר הבניה הגדול
מעתה היה תפקידי להיות מסיק התנור בצריף של פיטר ו"שומר ראשו "
שעות ישבתי על השולחן וצפיתי מבעד החלונות להזהירו מהופעתם של קצינים בכירים יותר בשעה שהוא נם או קורא
" ספר לי מה עשית לפני המלחמה? שאל לפתע יום אחד
"שרתי במקהלה" עניתי
"וגם ניגנת" ?
"כן במפוחית "
למחרת נחה על השולחן מפוחית פיקולו מדגם HONNER
"תנגן לי משהו" ביקש .
"אבל אני לא יודע שירים בגרמנית" מלמלתי רק ברומנית והונגרית"
"אז נגן .. העיקר שתהיה קצת מוזיקה במקום הנורא הזה " קרא בקול .
בעיצומה של צעדת המוות לאחר המתקפה הרוסית זיהיתי את פניו של אחד מחייליו של פיטר
"מה שלומו " שאלתי בעודי ממשש את המפוחית שבכיסי
החייל השפיל את פניו ולחש … פיטר נהרג בהתקפה הרוסית
משך השנים הבאות הוספתי לשלוח מכתבים לכתובת שפיטר הופמן נתן לי כדי שאבוא לבקר את בנו הדומה לי כל כך לכשתסתיים המלחמה
אבל כל המכתבים הוחזרו לשולח …
"החיים הם רק עניין של מזל " אומר וילי לכל מי שמוכן לשמוע .
"היו חזקים ממני היו חכמים ממני אבל אני שרדתי
כי היה לי מזל"
וילי יחגוג בנובמבר יום הולדת 90 והוא האיש הכי אופטימי שהכרתי מימי . ארז שטרסבורג
