לאצור את הזמן – סיפור ליום שלישי פעמיים כי טוב
" יחסים אינטימיים בפרדס חיים , או סבתא את ממש מתוקה "
יצאתי היום לפגוש את בן דודי חיים רווה בפרדס שלו/שלנו בכפר חגלה כור מחצבתנו
באתי לשוחח איתו על הדרך היצירתית שפיתחו הוא ואמיר אחי , לזכור ולהזכיר.
שיטה שאני ממליץ לכל אחד שרוצה שהוריו לא ישכחו לעולם .
אחרי קריירה מפוארת בספיישל אולימפיקס ואקים פרש חיים לגמלאות אם תוכנית סדורה :
- לחזור ולטפל ברפלקסולוג ( כלקוח אני אומר שהוא מדהים )
- לגאול את הפרדס הנטוש שקוץ דרדר ולנטנה עלו בו משך 20 שנה
הוא הוציא " קול קורא לכל שבט שטרסבורג ובו נכתב : " אני הולך לעבוד בפרדס בכל יום ג , מי לפרדס אלי "
אחי אמיר היה היחידי שהרים את הכפפה המעדר הטורייה והמזמרה וכך " שנים נכנסו לפרדס "
פשט רמז דרש וסוד בקעו גם מהפרדס שלנו ,עבודה פיזית מאומצת בצל הגיגים פילוסופיים נוסטלגיה משפחתית ודיונים מעמיקים על סוד הקשר המשפחתי השטרסבורגי .
כך נולד מיזם " לכל איש יש עץ "
המשפחה המורחבת ( מאד ) התבקשה לבחור ולהביא עץ שייצג את טיבו ואופיו של אילו שאינם כבר איתנו .
באוקטובר 2017 נערך כנס הנטיעות הראשון .
סבא משה קיבל ליצי , כי הוא היה הגנרטור המשפחתי מחולל אנרגיה ועשיה , סבתא רחל קיבלה עץ גויאבות לזכר טעמם המתוק של הגויאבות מהעץ ליד המרפסת .
אבא שלי נחום ( האיש עם השפם הסרטון המצורף ) קיבל אבוקדו ואמא אילנה קיבלה מנגו .
סבתא יפה ( שינדל) מרמת גן ( שגם היא שטרסבורג אורגינל ) קיבל עץ שסק , שאם תהיה לכם הסבלנות לראות את הסרטן עד לסופו , תבנו למה .
חיים בנדיבותו פתח את הפרדס גם לקהילת כפר חגלה ופינת החמד הזו לובשת צורה מיום ג ליום ג .
רק עכשיו אחרי שלוש שנים , מתחילים לראות פירות ועץ מתערבב בעץ . מערכות היחסים שהיו לדור הוריינו בחיים מקבלים ביטוי פיזי בשטח . לפחות בעיניהם של מספרי סיפורים שכמונו
מתי בפעם האחרונה קיבלתם פרי מתוק מסבתא ?
מתי בפעם האחרונה ישבתם בצילם של " גדולי המשפחה "
אז הנה רעיון פשוט וגאוני ל"אצור את הזמן "
כשמשהו עוזב אתכם לעולם , נטעו עץ פרי שיתאם לאופיו ובכל פעם שייתן העץ פריו תשובו ותזכרו את אותו אדם .
" כי מידי דברי בו אזכרנו עוד "
ל"אצור את הזמן " הוא מיזם שנועד לתיעוד הסיפור המשפחתי והאישי שלכם באופן מונגש לדורות הצעירים
