חמישים שנה של שותפות ועוד היד נטויה

תוכן עניינים

לפני חמישים שנה בקו אוטובוס שנסע מרחוב בלפור בואכה עמק המצלבה ועד למשכנה של האוניברסיטה בעברית בגבעת רם , הוא הבחין בה לראשונה , למעשה אי אפשר היה שלא להבחין בה צעירה נאה בשמלה אדומה וכובע אדום מתיישבת בחן על ספסל האוטובוס.

היא הבחינה בו כפי שהבחינו בו כל הסטודנטיות . היה זה נדיר בשנת 1966, למצוא סטודנט שיש לו רכב משלו ועוד איזה רכב .. גיפ, שהרכיב במו ידיו מחלפים שנאספו ממוסכים בחיפה

כל סיפור אהבה מתחיל באפיון הדמויות

מערכה ראשונה : בית הוריה של העלמה

אם הכלה

בחזרה מגוב האריות

מי את אשת הברון המפוצצת?

עלילותי בבית הסוהר בבית לחם

שיר אמא הדסה

חרדות זה לא בלקסיקון של אמא שלי

הרפתקאות ירושלמיות

מערכה שניה: העלם ו"סוסו האנגלי"

ציטוט מתוך אתר לנדרובר : הנבואה שהגשימה עצמה

ההרפתקה שלנו -אם אתה נוהג אל הלא נודע, עשה זאת רק עם לנד רובר. אם לרכב אין גבולות, למה שלך יהיו? לחצות גבולות, לרדוף אחרי החלומות ולהשיג את הפסגה שלך.

 העתיד שלנו- ידוע שמסעות שטח אל הלא נודע תמיד מרגשים במיוחד, כך גם העתיד. אנו רואים שחדשנות זאת מפת השטח שלנו למחר!  

כשהעלם פגש בעלמה

מערכה שלישית : העלם הוא כבר גבר,הוא שב משדה הקרב ויוצא לכבוש את לב אהובתו

נספחים חשובים מאד

פרשיות נע(א)למות

זכרונות נלי כפי שתועדו בכתב – מסמך אישי והסטורי מרתקקקק

ותודה לקיבוץ אפיקים

ב-2 לאוגוסט 1924 הונח היסוד לקיבוץ אפיקים , בווזיה שעל-יד מחניים, על-ידי קבוצה קטנה של חניכי "השומר-הצעיר" מ-ס.ס.ס.ר. הם הגיעו ארצה לאחר תקופת מאסרים וגירושים לסיביר בעוון היותם ציונים ושאיפתם לעלות לארץ -ישראל ולהקים קיבוץ. בווזיה הם עסקו בשתילת טבק .
לאחר זמן קצר עברו לבית-גן שליד יבנאל ועסקו בסלילת כבישים ועבודות נוספת.
עם בואם של עולים נוספים מרוסיה, מתנועת נצ"ח (נוער ציוני חלוצי) עברה הקבוצה לעפולה ועסקה בבניית העיר. בעפולה שרר חוסר עבודה ובנוסף, היה צורך להקים מרכז לקליטת החברים החדשים שעלו ארצה. ולכן, הוחלט לעזוב את עפולה ולחלק את הקבוצה לארבע פלוגות ולשלחן למקומות שבהן מצויה עבודה, עד בוא העת להתכנסות כל החברים שוב – לקראת ההתיישבות המיוחלת. חלק מהקבוצה עברו למשק טירה, חלק לחיפה, חלק לזיכרון-יעקב, וחלק הקימו את פלוגת- הים, על שפת הירקון, בתל-אביב.
ב-1927 הוחל בהקמת תחנת החשמל בנהריים, ביוזמתו של המהנדס פנחס רוטנברג.
רבים ממחוסרי העבודה נהרו לשם. ביניהם גם חברי קיבוצנו שראו סיכויי להתיישב על אדמות עמק-הירדן.
הפלוגות מחיפה, משק טירה, זיכרון-יעקב ופלוגת-הים מתל-אביב התפנו והחברים התקבצו ברפת כנרת, , ומשם עברו לחצר-כנרת.
ב- 1929 הוקם בחצר-כנרת מועדון חברים ראשון בתנועה הקיבוצית, כשבתחילתו שימש כחדר-קריאה ובהמשך הזמן היו באים אליו החברים בשעות המנוחה, לפוש מלהט החום ששרר בחוץ.
ב- 1932 עלו הראשונים למקום ההתיישבות הקבוע, אל "הנקודה"- ה"טוצ'קה", שהיה שם זמני, עד שבחרו חברי הקיבוץ בשם "אפיקים", בהמלצתו של החבר יעקב פלמוני מדגניה א'.
בשנים הראשונות התבסס הקיבוץ על העבודה בנהריים ובענפי חקלאות שונים.
בחצר-כנרת, בראשית שנות השלושים, הוקם המפעל התעשייתי הראשון "קלת", שייצר תיבות לאריזת פרי וירקות של משקי עמק-הירדן. ב-1941 הוחל בייצור לבידים. במרוצת הזמן הפך קלת למפעל התעשייתי הגדול והראשון בתנועה בקיבוצית. הועסקו בו חברי הקיבוץ ופועלים מהסביבה, לבקשתו המפורשת של דוד בן-גוריון. המפעל התקיים עד שנת 1999 אז נסגר, מפאת ייבוא ארצה של לבידים זולים מחו"ל ותחרות קשה בשוק הלבידים בישראל.
במשך הזמן הוקמו מפעלים תעשייתיים נוספים, ברמה טכנולוגית גבוהה, ששיווקו את תוצרתם לארצות רבות חובקות עולם.
קיבוץ אפיקים הצטיין בפעילות תרבותית ענפה. הוקם בו חוג דרמטי, ולהצגות שהופקו ע"י חברי הקיבוץ, נהרו רבים מיישובי האזור ומכל רחבי הארץ.
חברי הקיבוץ פעלו בשליחויות ביטחוניות וחינוכיות בארץ ובארצות שונות בחו"ל.
בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו 37 מחברי אפיקים לגדודים העבריים – בריגדה.
באפיקים קיבלו את הכשרתם 106 קבוצות נוער וגרעינים נוספים, עולים מארצות שונות ומקצתם ילדי הארץ. במרוצת השנים קלט הקיבוץ גרעיני נח"ל רבים.