הילדה שתכבוש את הירח

סיפור על חלום, נחישות, אמונה, כנות וחכמת ילדים מרגשת .

פרק א: האסטרונאוטית הראשונה בצה"ל

למען הסר ספק, פרק זה בלבד הוא פרי דמיונו הפורה של המחבר ( א.ש)

 בוקר קר, של שנת 2031 בכניסה ללשכת הגיוס בירושלים, עומדת נערה בת 17 מאחד המושבים בסביבה.

שום דבר בחזותה החיצונית לא מעיד  על סערת הנפש בתוכה. בעוד דקות ספורות היא תתייצב מול קצין המיון המופתע ותכריז כי היא מעוניינת להיות האסטרונאוטית הראשונה בצה"ל ( או כל דבר אחר שאתם חושבים עליו באופן מיידי כ" בלתי אפשרי" ).

בשעון המשוכלל של פרק ידה או במשקפי הגוגל המעוצבות שעל עיניה היא מקרינה לעצמה שוב ושוב את סרטוני הוידאו שצולמו לפני עשור.

עדות חד משמעית לכך שגם כילדה היא ידעה ליצור לעצמה מציאות כנגד כל הסיכויים.

פרק ב החלום נולד

אתם מצפים בודאי שאכתוב כיצד נולד החלום להיות אסטרונאוטית, אבח אני אספר לכם איך נולד החלום להיות נושאת הטבעות או נערת פרחים בחתונה.

הכל החל שחברה טובה שלה חזרה מאמריקה עם שלל תמונות צבעוניות שבהן היא מצולמת כנערת פרחים בחתונת בן משפחה ותמונות אחיה הצעיר בתחפושת גימס בונד נושא טבעות עבור הזוג הצעיר.

ההחלטה התקבלה. "גם אני אהיה נערת פרחים יום אחד".

פרק ג – היקום מזמן הזדמנויות  

כולם במשפחה יודעים ששי וסהר מתחתנים הקיץ, כולם גם יודעים שלא בא להם על שום דבר מצועצע מידי. כולם גם יודעים שרק שי וסהר מחליטים על מה יהיה בחתונה שלהם. וכולם גם יודעים ששי וסהר מחליטים ביחד.

והנה שי וסהר מגיעים לביקור

הילדה אוחזת בידה של שי ומוליכה אותה לחדרה. סוגרת את הדלת כדי ששום אדם לא יפריע לה בדרכה אל הירח.

"אני רוצה להיות נערת הפרחים בחתונה שלכם" אמרה עוד לפני ששי הספיקה להתיישב על המיטה

שי חייכה חיוך קטן אמרה: "את יודעת שצריך גם לשאול את סהר, נכון ?!"

פרק ד – תהום המבוכה וקרש הצלה    

    כשסהר נכנס לחדר. יבש פיה של הילדה המילים נעלמו ותחושת כישלון אפפה אותה.

הנה היא רחוקה רק מילים ספורות מהגשמת החלום והמילים פשוט נעלמו לה.

לפתע היא מזנקת לעבר קופסת הצבעים שלה אוחזת בדף לבן שהיה על השולחן וללא אומר יושבת ומציירת ציור אותו היא מגישה לסהר .

סהר מביט בפנים רציניות ומבקש כי תבאר לו את הציור ומאתגר אותה בדרכה אל צמרת

( הקשיבו לוידאו ותזכו בסדנת המכירות הטובה ביותר שחוויתם בחייכם )

פרק ה –  לניצחון יש פנים חתומות

יום חמישי, ו בחודש אב תשפ"א , צעדה ילדה נחושה ועוצמתית שחלמה והאמינה שכנעה ויצרה לעצמה מציאות לקול תשואות הקהל , על השביל המוביל לחופתם של שי וסהר אוחזת בעוז בקופסת הטבעות וללא בדל של חיוך על שפתיה .

אבל מי שמכיר אותה וגם מי שלא, יכול היה לחוש את החיוך הענקי שהיה מרוח על ליבה

חיוך ששמור רק למי שמביט על העולם ממרומו של ירח