מזל טוב ליוסי ומיכל לרגל 60 שנות נישואין
משפחת בוניאל אלכסנדריה מצרים
סבתא הולכת לקייטנה
כמה עולה סרט ערבי ?
מה זה תותה ?
לאן שטה האניה מכה
למה לעזאזל הלך שמשון עזתא ולא הלך לתל אביב ?!
אתנחתא קומית עצובה
ילדה טובה עזתא במעברה
עצת הזהב
אחלה קרח
בית מירה
למה יש לנו כל כך הרבה שמות משפחה במשפחה ?
זכרונות ילדות בטעם של חומוס
עשירה מופיעה בחלום הלילה
זה היה בראש השנה. אמא נתנה לאחי בנימין ולי מהרימון שנשאר מהברכות מערב קודם מהברכות. יצאנו לבושים בבגדי החג (שנשמרו מחג לחג) לשפת הים בטיילת בטבריה- אותה טיילת של היום ואכלנו את הרימון. אני הייתי בן 6 ובנימין היה בן 4.כמובן התלכלכו לנו הידיים. ירדנו במדרגות שיורדות לים כדי לרחוץ את הידיים. איך שבנימין התכופף , הוא נפל למים. מיד קפצתי והוצאתי אותו מהמים, הצלתי אותו מטביעה.
כשהתאוששתי, התחלתי לבכות, כי הבגדים היפים נרטבו לי ופחדתי מהתגובה של אמא.
לכן הלכתי עם אחי ישירות לסבתא שלי ( עשירה ) שגרה בקרבת מקום וסיפרתי את שהתרחש. היא קיבלה זאת בהגיון ואף נתנה לי גרוש כמתנה ואמרה שהיא תסתדר עם אמא וכך הכל עבר בשלום.
מודה באשמה, הברחתי תרנגולת
1957: לאן יוסי צועד כשמיכל עושה את צעדיה הראשונים בארץ ?
לאן נוסעות כל המכוניות ?
סיפור קטן (משנות השבעים) –
אני זוכר שאבא ואני עמדנו במרפסת הדירה שלנו ברחוב הרצל בבת ים.
אבא על הריצפה ואני על במת התריסים. ככה היינו, פחות או יותר, באותו הגובה, נשענים יחד על מעקה הברזל המוגבה (שאבא התקין).
היתה זו שעת ערב, ולמרות שהתחיל להחשיך, מהקומה השניה היינו מספיק קרובים כדי להביט ברחוב ולהצליח לזהות את המותגים השונים של המכוניות הנוסעות בכביש.
אבא הניח את ידו על כתפי, ולימד אותי סוגי מכוניות – מהפשוטה ועד ליוקרתית ביותר.
בשלב כלשהו שאלתי אותו אם גם לנו תהיה מכונית יוקרתית?
והוא אמר:
"תנסה לשים לב גם למי שיושב בתוך המכונית, ותשאל את עצמך לאן הוא נוסע"
למזלי, התשובה היתה ברורה לי כבר אז, וככל שעובר הזמן היא רק מתחדדת, והכל בזכותו ובזכות אמא.
כאחד שגדל על ברכיו, אני יודע, שכל אחד מהנהגים רצה להגיע הביתה אל משפחתו, ושאין כמעט משמעות לסוג המכונית שבה נהג.
(אני חושב על זה היום – כארבעים שנה מאוחר יותר – כמה המשפט היה נכון – האם באמת היה חשוב באיזה מכונית הוא נהג אז? הוא בטח החליף כמה בדרך.
אבל משפחה? משפחה לא מחליפים, ואני כל כך שמח שכולנו כל הזמן יחד. ושההורים בנו לנו משפחה, ששווה לסוע אליה גם באופניים חלודים מקצה העולם.)